כיצד למנוע מחיממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: שימוש בנורות חימום במתח גבוה בחדר מלא באדי מים ומים זורמים זה כמו לשחק עם אש. המים תמיד מנסים למצוא דרך להגיע אל החשמל. אם הבידוד של המערכת נפגע אפילו לשנייה אחת, עלולה להתרחש תקלה חשמלית חמורה.
כשאנו בונים מערכות כאלה, אנו לא סומכים רק על הטוב ביותר. אנו משתמשים בשלוש שכבות של בידוד כדי לוודא שרק האוויר יתחמם.
המאבק נגד לחות
כבלי החיבור הרגילים לא יעילים במקרה זה – הם כמו דלתות פתוחות לאדי המים. במקום זאת, אנו משתמשים בחיבורים שסגורים לחלוטין.
נקודת החיבור היא בדרך כלל המקום שבו יכולות להתרחש תקלות. כדי למנוע חדירה של לחות, אנו משתמשים בחומרי בידוד עמידים לטמפרטורות גבוהות. זה יוצר בעצם חומה בין הזרם החשמלי לבין המסגרת המתכתית. אנו גם מוודאים שהבידוד יכול לעמוד במתח כפול מהרגיל. למה? כי יכולים להיות עליות מתח, ואנו לא רוצים שניצוץ יעבור דרך הפערים.
בחירת החומרים הנכונים
כולם יודעים שצינורות קוורץ הם הפתרון הטוב, אך העניין האמיתי נמצא בחומרים שמחזיקים אותם. הרבה אנשים פשוט משתמשים במסגרות מתכתיות, אך זו טעות גדולה.
אנו משתמשים בחומרי בידוד סיליקוניים שאינם מוליכים חשמל. מתכת אמנם טובה לחוזק, אך עליה להיות מבודדת לחלוטין מהחלקים החשמליים של המערכת. אנו גם מכסים הכל במעטפות בעלות רמת בידוד IP65. זה בעצם “קיר” שמונע מאדי מים ורטיבות לחדור פנימה.
האיזון בין חום לאוויר
זו הבעיה הקשה: אם סוגרים את החיממה יותר מדי כדי למנוע חדירת מים, החוטים הפנימיים עלולים להישרף. זו בעיה שצריך לפתור.
כדי לפתור זאת, אנו משתמשים במעטפות עם פתחי אוורור. כך האוויר יכול לעבור ולקרר את הרכיבים החשמליים, אך המים נאלצים לעבור שביל ארוך ומסובך, מה שמקשה עליהם להגיע לחלקים הפנימיים של המערכת.
ובכל מקרה, לא משנה כמה טובה המערכת, חייבים לחבר אותה למערכת GFCI. זו הרשת הבטיחותית שלכם. אם הבידוד נפגם והחשמל דולף, המפסק ינתק את החשמל מיד. עדיף שהמפסק יינתק מאשר שיהיה שוק חשמלי מסוכן.